טוביה רוזנפלד - נעים להכיר

הכל התחיל בפורים תשל"ב (1972). נולדתי בלונדון, ילד שלישי למשפחת רוזנפלד הצעירה. האמת, אני לא אוהב להיות בחו"ל, אז בגיל שנתיים לקחתי את האחים וההורים שלי ועלינו לארץ.
גדלתי בירושלים, ותמיד הייתי ילד שקט ומופנם.

את ההצגה הראשונה עשיתי בכיתה א' עם חבר שלי יוני. אחד התחביבים שלי היה לעשות קסמים, והייתי מתאמן הרבה מול המראה. תמיד אהבתי לעמוד מול המראה ולעשות כל מיני פרצופים, אבל אף פעם לא חשבתי שאני אעשה עם זה משהו.
בישיבה התיכונית, התחלתי להיפתח ולעשות כל מיני חיקויים של אנשים מפורסמים, ובכיתה י"ב הייתי רב פורים.

בצבא הייתי לוחם, ופעם התחלתי לחקות במכשיר הקשר את כל המפקדים ואפילו את ראש הממשלה ונשיא ארצות הברית.
אחר כך סיפרו לי שהמפקד שלי נקרע מצחוק (למרות שחיקיתי גם אותו….)

למדתי בישיבת ההסדר אור עציון, ומידי פעם הייתי לוקח רדיו, מרים את האנטנה כאילו היא מיקרופון, ומתחיל לדמיין שאני שדרן רדיו… הייתי ממש מנמיך את המוסיקה ומדבר, ואז מגביה. חבר שלי (יוני. כן כן, אותו יוני שעשיתי איתו הצגה בכיתה א') עבד באותה תקופה בערוץ 7 והציע לי לבוא לנסות, אז באתי, התקבלתי, ועבדתי כשדרן באוניה של ערוץ 7.

התחלתי לספר סיפורים חסידיים ולנגן שירים בבתי ספר, קצת הצגתי שם את הסיפורים, אבל עדיין לא חשבתי לעשות יותר מזה בתחום המשחק.
יום אחד התקשרו אלי ממכון מאיר, ושאלו אם אני יכול לבוא לאודישן, אז באתי, וכל השאר כבר הסטוריה… קראנו לתכנית "החדר של טוביה". בהמשך זה השתנה ל"אסי וטוביה".

עברו רק חודשים ספורים. אנשים התחילו לזהות אותי ברחוב ולהגיד לי שהם ראו את הפרק הזה והפרק ההוא, לבקש חתימה ולהצטלם איתי. האמת, זה קצת הביך אותי ולא ידעתי איך להתייחס לזה. נהייתי שחקן מפורסם, וזה היה לי מוזר.

עברו עוד כמה חודשים ונהייתי יותר מפורסם. פתאום הבנתי שהכישרון הזה, שקיבלתי מבורא עולם, הוא חלק מהייעוד שלי בחיים. יש לי תפקיד. הבנתי שאני צריך להעביר מסרים טובים לאנשים דרך המשחק ודרך הצחוקים. היום אני מבין שיש לי שליחות ואני צריך לעשות אותה, וזה מה שאני משתדל לעשות. לייצר תרבות אחרת, סרטים חינוכיים והצגות חינוכיות, ולשמח אנשים. המטרה שלי היא שכל מי שיצפה בהצגות, בהופעות ובסרטים שלי, יהיה אדם טוב יותר.

×
×

עגלת קניות

[contact-form-7 404 "Not Found"]